תביעות ייצוגיות נגד פרטנר

במאמר זה תובא סקירה של מרבית התביעות הייצוגיות שהושגשו כנגד חברת הסלולאר פרטנר מאז לתחילת ניהול פנקס התובענות הייצוגיות בשנת 2007.

 

ת.א 9231/07 (בש"א 5663/07) ת-צ 47587-06-07 מאיה בלאו ואח' נ' פרטנר תקשורת (אורנג') בבית המשפט המחוזי בירושלים

 סכום תביעה: 33 מיליון ש"ח

 עובדות התביעה:

 תביעה ייצוגית זו עוסקת בחיוב של צרכני רשתות הסלולאר פרטנר (אורנג') וסלקום כאשר ביצעו או קיבלו שיחה כשהרשת הסלולארית נדדה לרשת זרה, בתעריפים הגבוהים במאות אחוזים מהתעריפים שהוסכמו בין הצרכנים לחברות הסלולאריות.

התובעים הייצוגיים מאיה בלאו ושלמה כהן טענו כי פרטנר וסלקום מטעות את ציבור צרכניהן כאשר אינן מגלות לו כי במיקומים גיאוגרפיים שונים כאשר הרשת נודדת לרשת זרה, יחויבו הצרכנים במאות אחוזים יותר מאשר נאמר ונכתב בחוזים עליהם הוחתמו הצרכנים.

לפיכך נוצר מצב לטענת התובעים כי צרכן מחויב מבלי לדעת בשיחות יקרות במאות אחוזים יותר מאשר בדרך כלל כל זאת כפרטנר וסלקום אינן מיידעות את הצרכן כלל על העלות היקרה בעת נדידה לרשת זרה אלא מסתפקות בהודעת ס.מ.ס לאקונית המודיעה על מעבר לרשת זרה מבלי להתריע מה יכולות להיות תוצאות המעבר.

התובעים הייצוגיים טוענים כי בכך מפרות בחוסר תום לב סלקום ופרטנר את הסכמי ההתקשרות שלהן מול הצרכנים ויוצרות מצג שווא בין אם במעשה ובין אם במחדל לגבי עלויות לא נכונות של שיחות טלפון במקומות הגיאוגרפיים המדוברים.

עוד נטען כי בכך מנצלות סלקום ופרטנר את מצוקת הצרכן ומפרות את חוק הגנת הצרכן וכמובן עושות עושר ולא במשפט על חשבון ציבור הצרכנים.

ת.א 2750/07 משה משען ואח' נ' פרטנר תקשורת  (אורנג') ואח' בבית משפט מחוזי בתל אביב

סכום תביעה: 1,000,000,000 (מיליארד ₪).

עובדות התביעה:

בתביעה זו נטען על ידי התובע משה משען כי פרטנר מתקינה אנטנות סלולאריות בלתי חוקיות וללא היתר תוך ניצול פרצה בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב 1982 (סעיף 27) המאפשרת להתקין מתקני גישה אלחוטיים ללא צורך בבקשת וקבלת היתר לכך. לטענת התובע הייצוגי חריג זה נועד אך ורק לתקושרת נייחת מסוג LMDS ובשום פנים ואופן לא לתקשורת סלולארית. לטענתו מנצלות החברות הסלולאריות את החריג הנ"ל ואת הסתירות בפסיקות של בתי משפט שונים בנושא זה, ועושת שימוש ללא סוף בחריג הנ"ל תוך איונן של הוראות החוק. לטענת התובע הייצוגי החברות הסלולאריות לוקחות אנטנה סלולארית רגילה מכניסות אותה לתוך קופסא ומתחילות לכנות אותה "מתקן גישה אלחוטי" וזאת למרות שאין כל הבדל בין אנטנות אלה לאנטנות סלולאריות"רגילות" לאנטנות אלה.

לטענת התובע הייצוגי מהלך זה נעשה על החברות הסלולאריות על מנת להתחמק מהצורך לבקש ולקבל היתר בניה שחלק מהליך קבלתו הוא יידועו של הציבור על הכוונות להקמת האנטנה ומתן אפשרות להתנגד לכך. בנוסף מתחמקות החברות הסלולאריות כך נטען בדרך זו מהפקדת כתב שיפוי בידי הרשויות המקומיות כפי שנקבע בחוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו 2006 אשר נועד למקרה שבו תהיה ירידת ערך של הדירות עקב הצבת האנטנות הסלולאריות.

 עוד נטען בתביעה הייצוגית כי החברות הסלולאריות מתקינות את האנטנות באופן המוסתר מן הציבור כגון בדירות מגורים, בתוך שלטי פרסום או בדודי שמש ואפילו בתוך עציצים והכל כדי למנוע מהציבור את הזכות לדעת מהיכן מקור הקרינה.

לטענת התובע הייצוגי סעיף 28 לחוק הקרינה הבלתי מייננת תיקן את החוק למפגעים סביבתיים וקבע במפורש כי מפגע קרינה יכלול קרינה בלתי מייננת. על פי התוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, ניתן לתבוע בגין "מפגע סביבתי" כהגדרתו בחוק מפגעים סביבתיים.

ת.א 6469/07 אברהם אטיאס ואח' נ' חברת פרטנר (אורנג') ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים

סכום התביעה: 182,500,000 (מאה שמונים ושניים מיליון וחמש מאות אלף ₪)

עובדות התביעה:

תביעה ייצוגית זו עוסקת בסוגיית שליחת מסרונים (סמס) לקווים סלולאריים המוגדרים כ"קווים כשרים". ייחודם של הקווים הכשרים הינו בכך שאינם יכולים לשלוח או לקבל הודעות כתובות (סמסים) והודעות תוכן אחרות לרבות גלישה באינטרנט.

לטענת התובעים הייצוגיים כאשר בעל קו סלולארי רגיל שולח מסרון לבעל קו סלולארי כשר, לא רואה בעל הקו הכשר את ההודעה הסלולארית ולעומת זאת בעל הקו הרגיל מחוייב בגין משלוח ההודעה מבלי שהוא מודע כלל לכך שהנמען כלל לא קראת את ההודעה. למרות שפרטנר יודעת כמובן כי ההודעה לעולם לא תגיע ליעדה לא מצאה היא לנכון לחסום את השירות הנ"ל, וזאת בניגוד למה שעשתה חברת פלאפון אשר חסמה את היכולת לשלוח מסרונים ללקוחותיה מקו רגיל לקו כשר.

לטענת התובעים הייצוגיים פרטנר מטעה את לקוחותיה פעמיים פעם אחת אחת כאשר היא כותבת לשולח כי הודעתו נשלחה ופעם שנייה כאשר היא גובה ממנו כסף בסכום ממוצע של 45 אג' למסרון למרות שההודעה כלל לא הגיעה ליעדה.

 התובעים ממשיכים וטוענים כי פרטנר הטעתה את צרכניה, הפרה מולם את חוזה ההתקשרות ביצעה עוולת הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולפיכך עליה להשיב לקבוצה סך של 182,500,000 ₪.

ת.א 4354-03-08 י. ענבר אחזקות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית משפט מחוזי מרכז

עובדות התביעה:

בתביעה הייצוגית נטען כי פרטנר מחייבת את חברת י. ענבר אחזקות בע"מ בחיובי זמן אוויר כוזבים בניגוד לחוזה ההתקשרות שבין התובעת ופרטנר ובניגוד לאמור בתנאי רישיון ההפעלה שניתן לפרטנר על ידי משרד התקשורת אשר מחייב את פרטנר.

בבקשת הייצוג נטען כי החברה התובעת גילתה בחשבונותיה חיובי יתר בגין שיחות טלפון שנוהלו במקביל, בעוד שלכאורה לא ניתן לקיים כלל שיחות במקביל מאותו המכשיר.

בית המשפט המחוזי בפתח תקווה (השופטת מיכל נד"ב) אישר את הסתלקות התובעת מהתביעה וחייב אותה בהוצאות משפט בסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט הוסיף וקבע בהחלטתו כי אין לעודד תביעות סרק המוגשות ללא בסיס ממשי, ולפיכך בתביעות אשר אינן משרתות את הציבור מסוג זה יש לפסוק הוצאות משמעותיות כנגד התובעים.

 בש"א 18549-08-09 גל בר ואח' נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית משפט מחוזי מרכז

עובדות התביעה:

 תביעה ייצוגית אשר הוגשה כנגד פרטנר בטענה כי פרטנר מטעה את לקוחותיה בכך שהיא מציעה להם באמצעות נציגת מכירות אשר מאבחנת כי הלקוחות נמצאים "במאגר הלקוחות המועדפים" הוזלה משמעותית של העלויות החודשיות ואף טלפון נייד חינם.

התובעים הייצוגיים טוענים כי טלפון לנציגת פרטנר גילה כי ההצעה הנ"ל אינה הצעה אמיתית אלא לכל היותר פרומו או טיזר, אשר אין מאחוריו דבר.

משכך פנו התובעים הייצוגיים באמצעות בא כוחם בדרישה לקבל את המכשיר חינם אשר הובטח, אך נענו בשלילה היינו כי אין מכשיר חינם, אלא רק מכשיר משודרג בעלות מוזלת הגורר אחריו התחייבויות שונות, אשר לא בא זכרן "בהזמנה".

לטענת התובעים הייצוגיים פרטנר הטעתה את הלקוחות בכך שסיווגה אותם בלקוחות מועדפים בעוד שהם לא היו כאלה כלל, ובכך שגרמה להם תוך שימוש במונחים ציניים לסבור כי ההצטרפות למבצע תהווה עבור התובעים משום הוזלה בתשלום החודשי דבר שהתברר כלא נכון.

התביעה הייצוגית ממשיכה וטוענת כי פרטנר מפרה חוזה מול לקוחותיה בכך שאינה עומדת בתנאי הצעתה לציבור. משכך נטען בתביעה הייצוגית זכאים הניצעים לאכיפת ההתחייבות הבלתי חוזרת של פרטנר.

עוד נטען כי פרטנר הפרה באופן בוטה וחסר תום לב את סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן בכך שהעלימה והטעתה את לקוחותיה בדבר הפרטים המהותיים והחיוניים שעליהם לדעת בעת הצטרפות למבצע המדובר. כן נטען כי פרטנר הפרה את סעיפים 3ב', 5ב', ו-13ג' לחוק הגנת הצרכן.

עוד נטען כי פרטנר עשתה עושר ולא במשפט בכך שגבתה תשלומים שונים החלים על מצטרפים לתוכנית מבלי שהם כלל ידעו על כך כגון תשלום בגין שירות הפאנטון (FUNTONE )

בית המשפט סילק את התביעה לאחר שפרטנר הבהירה בתשובתה כי אין המדובר בהצעה מחייבת כמשמעה בחוק החוזים אלא בהזמנה בלבד וכי התובעת היצוגית הייתה יכולה לקבל מכשיר בחינם לו הייתה מצטרפת לתוכנית שהוצעה לה עוד נטען שלא נגרם כל נזק לתובעים.

בהתאם להבהרות פרטנר המליץ בית המשפט לתובעים לסלק את התביעה הייצוגית, והבקשה נמחקה.

ת.א 2267/08 סיני לבל נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ בבית המשפט המחוזי בירושלים

עובדות התביעה:

בתביעה הייצוגית הנ"ל נטען כי פרטנר ביצעה הפרה בוטה של תנאי הרישיון לו היא מחויבת כאשר גבתה שלא כדין כספים מלקוחותיה בגין שירות שאסור היה לה לספק אותו ו/או למכור אותו על-פי ההיתר שקיבלה ממשרד התקשורת.

 לטענת התובע הייצוגי סיני לבל גבתה פרטנר כספים בגין שימוש "במספר מיוחד" וזאת בניגוד לרישיון שעל בסיסו היא פועלת. התובע המשיך וטען כי פרטנר הייתה החברה היחידה שגובה כספים בגין "המספרים המיוחדים".

בהתאם לכך ביקשו התובעים הייצוגיים כי פרטנר תחזיר להם את הכספים שנגבו ביתר על ידה ואשר אסור היה לה כך נטען בתביעה לגבות על-פי האמור ברישיון שניתן לה. על-פי התביעה גוברים התנאים המצויים ברישיון על פני הסכמיה של פרטנר עם לקוחותיה, שעליהם לכאורה חתומים הלקוחות, הואיל ומלכתחילה לפרטנר אסור לפעול בניגוד לרישיון שיצר אותה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התביעה וחייב את התובע הייצוגי בהוצאות המשפטיות של פרטנר בסך של 40,000 ₪. בית המשפט קבע בין היתר כי בניגוד לטענת התובעים הרישיון שניתן לפרטנר דווקא מתיר לפרטנר לגבות כספים לשם הקצאת מספרים מיוחדים אשר ככאלה נהנים מביקוש רב. בית המשפט הוסיף וקבע כי התביעה משוללת עילה וספק רב האם לקבוצה המיוצגת על ידו יש סיכוי לזכות בתביעה. בית המשפט קבע עוד כי יכולתה של פרטנר לגבות תשלום בגין הקצאת "מספרים מיוחדים" אינה נפגעת מכך שהמדובר לכאורה בסוג של משאב לאומי מוגבל.

 וכפי שכתב בית המשפט:

"המסקנה העולה מן האמור לעיל היא, כי הדין והרישיון מתירים למשיבה לגבות תשלום עבור בחירתם של "מספרים מיוחדים" והקצאתם. תביעתו של המבקש להחזר התשלומים ששילם מרצונו עבור המספרים שבחר בהם משוללת עילה, וממילא שלא ניתן לקבוע כי ל"קבוצה" יש סיכויי הצלחה סבירים לזכות בתובענה. בכך די כדי לחייב את דחייתה של בקשת האישור".

 ת.א 2273/07 בש"א 16480/07 סיני לבל נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית המשפט המחוזי בתל אביב

 סכום תביעה: 197 מיליון ₪

עובדות התביעה:

בתביעה ייצוגית זו נטען כי פרטנר מיישמת מדיניות של ביטול או ניתוק של קווי הטלפון, כרטיסים חכמים, סימים ועוד לכל הלקוחות ברשת אורנג' שהינם בעלי מסלול "ביג טוק", ושלא השתמשו בקו שלושה עשר חודשים ו מעבירה אותם למנויים חדשים. זאת, בניגוד לתנאי הרישיון שלה.

התובע הייצוגי סיני ליבל, טען כי הרישיון של פרטנר שניתן לה על ידי משרד התקשורת מגדיר באילו 3 מקרים רשאית פרטנר להפסיק שירות למנוי. על-פי התביעה העילה של אי-שימוש בקו אינה נכללת בהם כאחד מהמקרים הללו. ,

לטענת התובע בבדיקה שערך בחברות סלולאר אחרות מתברר  כיהן לא נוהגות לנתק מנויי ביג טוק לא פעילים בשל אי-שימוש. על-פי התביעה חברות הסלולר ביקשו ממשרד התקשורת לאשר להן להפסיק שירות למינויים אשר לא עשו בקו שימוש, ואולם בקשתן נמצאת בהליך שימוע וטרם נסתיימה או הוכרעה.

פרטנר אשר אמורה גם כן לחכות להכרעה הנ"ל, נטען על ידי התובע הייצוגי מעדיפה לפעול שלא כדין ובלי להמתין לתוצאות השימוע.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דחה את התביעה וקבע כי פרטנר רשאית לנתק קווים של מנויים שלא השתמשו בקו הטלפון שלהם למשך תקופה של 13 חודשים ולהעביר אותם למנויים חדשים. בכך התקבלה טענתה המרכזית של פרטנר לפיה תנאי ההסכם בינה ובין משתמשי "ביגטוק" קובעים במפורש כי ניתן לנתק קו אם לא היה בשימוש תקופה רצופה של 13 חודשים.

ת.א 1522/08 (בש"א 9325/08) דרור יפת ואח' נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית המשפט המחוזי בת"א

סכום התביעה: 50 מיליון ₪

עובדות התביעה:

תביעה ייצוגית זו עוסקת בטענה של התובעים הייצוגיים כי פרטנר גובה כספים גם על שיחות שלא הושלמו ליעד וזאת בניגוד להסכם עם לקוחותיה במסגרת מסלול "חו"ל מוזל".

התובעים הייצוגיים טוענים עוד בכתב התביעה כי מסלול חו"ל מוזל אמור לחסוך ללקוחות כספים, כאשר במקום לבצע שיחה מחו"ל לישראל מתבצעת שיחת CALLBACK כלומר  שיחה מישראל אל הלקוח אשר משלם תעריף מוזל משום שהוא קיבל שיחה.

לטענת התובעים, הסתבר להם כי גם על שיחות שלא הושלמו אל היעד מחויבים הלקוחות וזאת בין אם יש צליל של תפוס, אין מענה או שלא נתחברה השיחה כלל. התובעים מוסיפים וטוענים כי רוב הלקוחות של פרטנר כלל אינם יודעים כי מחייבים אותם בגין שיחה שלא יצאה אל הפועל בשל תקלה של המערכת. לטענתם של התובעים הייצוגיים גם עיון בתדפיס שיחות יראה רשומות בלתי ברורות של שיחות (שלא לומר עלומות), שמהן לא ניתן להבין מהו היעד של הצלצול.

נוסף על זיכוי ורף אותו דורשים התובעים הייצוגיים בשם כלל הקבוצה, הם מבקשים סעד הצהרתי הקובע כי לפרטנר אין את הסמכות לגבות תשלום בגין שיחות CALLBACK שלא התממשו. עוד נדרש בית המשפט לצוות על פרטנר לשנות את הגדרות מערכותיה במסלול המדובר (חו"ל מוזל), כך שהשיחה החוזרת את הלקוח שנמצא בחו"ל תתקיים רק אחרי שהמערכת כבר קושרה אל יעד השיחה בישראל.  לטענת התובעים הייצוגיים עצם אספקת השירות הנ"ל מהווה הפרה של תנאי הרישיון של פרטנר וכרוכה בהכרח בהטעיית לקוחות.

בית המשפט מחק את התביעה הנ"ל לאחר שהוגשה תגובת פרטנר ולאחר שהודיעו התובעים הייצוגיים בעקבות התגובה ובעקבות דיון שהתקיים בנדון כי הם מעוניינים להסתלק מהתביעה.

ת"צ 12622-08-09 אלפסי נ' פרטנר תקשורת בע"מ ואח' בבית משפט מחוזי מרכז

עובדות התביעה:

בתביעה ייצוגית זו נטען כי פרטנר רכשה שירותי תוכן מספקי תוכן כגון יוניסל וטלמסר וחייבה את התובעים הייצוגיים לקבל שירותי תוכן שלא הזמינו כלל ואשר לא הסכימו מעולם לקבל.

לטענת התובעים חשבונם חויב באמצעות חיוב החשבון בחברות הסלולאר.

לאחר שנתקבלו תשובות פרטנר והנתבעים האחרים, והובררו הנסיבות האישיות של כל תובע ותובע ולאחר קיום מספר דיונים בבית משפט ביקשו התובעים הייצוגיים להסתלק מהתביעה הייצוגית כנגד תשלום גמול לתובע אלפסי בסך של 20,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסך של 20,000 ₪ גם כן.

ת"צ 9240-08-09 גנאור משה נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית משפט מחוזי מרכז

תביעה ייצוגית זו עוסקת בתובעים ייצוגיים  אשר רכשו בתחילת אפריל 2009 כרטיסי חיוג משולמים מראש על פי התחייבות מפורשת של פרטנר וזאת למכסת דקות קבועה לשיחה ליעדים סלולאריים ונייחים.

כל כרטיס חיוג היה בכמות של 1080 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל או במצטבר 546 דקות ליעדים ניידים בישראל. המחיר אשר התובעים הייצוגיים שילמו עבור כרטיסי החיוג היה בין 95 ל-80 ₪ לכל כרטיס. ואולם אז גילו התובעים הייצוגיים כי פרטנר הפחיתה באופן חד צדדי שני שליש ממכסת הדקות ליעדים בישראל הן לטלפונים ניידים והן לנייחים, כך שבמקום 1080 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל או 546 דקות ליעדים ניידים לישראל,

הופחתה מכסת דקות השיחה לכדי 402 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל ו- 142 דקות שיחה ליעדים ניידים בארץ.

בתביעה הייצוגית נטען כי פרטנר פעלה בניגוד לדין תוך שהיא מפרה את התחייבויותיה המשפטיות והחוזיות כלפי התובעים הייצוגיים מטעה אותם בחוסר תום לב, עושה עושר ולא במשפט תוך הפרת חובה חקוקה כפי שמפורט בחוק הגנת הצרכן – 1981 ובחוק החוזים (חלק כללי) 1973. כל זאת תוך גרימת נזק והפסדים ממשיים למבקשים.

ת"צ 11008-04-10 רועי רשף נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית משפט מחוזי מרכז

סכום תביעה: 198 מיליון ₪

עובדות התביעה:

עניינה של תביעה ייצוגית זו בטענת התובעים הייצוגיים כי פרטנר גבתה מהם שלא כדין סכומי כסף ניכרים בגין שירות "צליל המתנה מוזיקלי" המכונה בשפה המקצועית FUNTONE ו/או בגין חבילת שירותי מידע ותוכן אשר לטענת התובעים הייצוגיים ניכפו על לקוחותיה של פרטנר מבלי שביקשו לקבלם כלל ועיקר. לטענת התובע הייצוגי במשך למעלה מעשרה חודשים חייבה אותו פרטנר בתשלום חודשי בסך 5.97 ₪ לא כולל מע"מ בגין שירות ה-FUNTONE אשר אותו כלל לא ביקש לעצמו.

עוד נטען כי התובע הייצוגי חויב בסך של 28.48 ₪ בגין "חבילת שירותי תוכן ומידע" אשר גם אותה לא ביקש כלל לקבל.

על-פי התביעה לא רק שהתובע הייצוגי לא הסכים לקבל את שירותי התוכן המדוברים הוא אפילו לא היה מודע לקיומם ולחיובים שבאו בעקבותיהם.

לטענת התובע הייצוגי מדובר בשירותים הניתנים באופן אוטומטי כשבתחילה הם ניתנים בחינם בחודש חודשיים הראשונים ולאחר מכן מתחילה פרטנר לגבות כספים עבורם מבלי שהלקוחות מודעים בכלל לעניין. עוד נטען כי פרטנר המציאה לעצמה חוק לפיו הלקוח עצמו חייב לבטל את השירותים על מנת שהללו יעברו מן העולם.

 עוד נכתב בתביעה הייצוגית כי פרטנר אינה טורחת לעדכן את הסכם ההתקשרות בין הצדדים בעניין הוספת השירותים המתקדמים, אינה טורחת לבקש את חתימת הלקוחות על תיקון ההסכם האמור ואינה שולחת כל הודעה בדבר תיקונו.

בכך פעלה פרטנר, כך נטען, בחוסר תום לב ובניגוד לדין, ואפילו כשהועמדה על טעותה, מיאנה להחזיר את הכסף ולזכות באופן מלא את לקוחותיה.

ת.א 2390/08 (בש"א 4057/08) גרמן פייקין נ' פרטנר תקשורת בע"מ בבית המשפט המחוזי בירושלים

עובדות התביעה:

תביעה ייצוגית זו עוסקת בטענה כי פרטנר ביצעה הטעיה כלפי לקוחותיה כשחייבה אותם בגין שירות פירוט של שיחות, וזאת כשהשירות המדובר לא סופק כלל, ויתירה מכך ניתן היה לקבלו בחינם.

טענה נוספת שנטענה בתביעה הייתה שפרטנר לא שולחת הודעות על שינוי תעריפים בניגוד לסעיף 78.1 (ב) לרישיון שלה.

ת.א 2446/06 (בש"א 23305/06) עמרי רוטשילד ואח' נ' פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

עובדות התביעה:

בתביעה זו נטען כי פרטנר צירפה עשרות אלפי לקוחות לאתר היכרויות בשם "פופיק" וזאת שלא כדין ומבלי שהביעו הסכמתם לכך. יתרה מכך לאחר צירופם של הלקוחות לאתר נשלחו לאותם לקוחות הודעות ס.מ.ס יומיות (מסרונים) המעדכנים את הלקוחות לגבי מצב חשבונם באתר כאשר בגין כל הודעת SMS שכזו חויבו הלקוחות בסך של 5 ₪.

אתר ההיכרויות פופיק הפעיל בעת הגשת התביעה שירות היכרויות און ליין שבו כל אחד מהנרשמים לאתר יכול לפתוח מאין חשבון אישי שאליו הוא הזין פרטים אישיים והאתר עדכן אותו באופן יום יומי מה מצב החשבון, מי צפה בפרופיל שלו ועוד. העדכון נעשה באמצעות הודעת טקסט שעלותה כאמור 5 ₪.

 התובע עמרי רוטשילד גילה לתדהמתו הרבה כי למרות שלא נרשם לאתר פופיק החל אתר זה לעדכן אותו לגבי הצפייה בעמוד שלו כביכול ועל כל עדכון שכזה גבתה ממנו פרטנר 5 ₪ כמעט באופן יום יומי. לטענת התובע כשגילה את העניין פנה לפרטנר על מנת להסדיר את הנושא והיא באמת ניאותה להפסיק את חיוביו קדימה אך סירבה בתכלית הסירוב להחזיר לו את כספו שנגבה עד למועד פנייתו אליה.

 בתביעה נטען כי התובעים הייצוגיים ויתר הלקוחות שסבלו מתופעה דומה נפלו קורבן למעשה תרמית של פופיק בשיתוף פעולה אקטיבי של פרטנר אשר אפשרה לפופיק דריסת רגל בתוך כיסי הלקוחות.

 לטענת התובע הייצוגי פרטנר הפרה את ההסכמים עליהם חתמה עם לקוחותיה ואף התרשלה כלפיהם כאשר לא מנעה את הגבייה הבלתי חוקית של פופיק.

ת"צ 24912-03-10 נירה חגי נ' פרטנר תקשורת בע"מ 

עובדות התביעה: 

בתביעה זו נטען כי  פרטנר חייבה את התובעת הייצוגית בגין "חבילות שירותי מידע ותוכן" ללא קבלת הסכמתם מראש ומבלי ליידע את בעלת הקווים בהם בוצעה הגביה. כשגילתה התובעת הייצוגית את העניין פנתה לפרטנר וזו אף הציעה לזכותה בסכום של 180 ש"ח ואולם כשביקשה התובעת הייצוגית זיכויים גם על תקופה קודמת, סירבה פרטנר לכך וכך נולדה התביעה הייצוגית. לטענת התובעת הייצוגית התנהגותה של פרטנר במקרה זה היא דוגמה לאופן בו מחייבות חברות הסלולאר את לקוחותיהן בחיובים שונים בגין שירותים שלא נתבקשו על ידם כלל וללא הסכמתם.

בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מיכל נד"ב) קיבל את טענת התובעת הייצוגית כי צורפה ללא ידיעתה וללא הסכמתה לשירותים המדוברים ולפיכך קיימת לה עילה אישית שכן פרטנר לא הרימה את נטל ההוכחה להראות כי אכן הייתה התובעת הייצוגית מודעת לעניין. למרות זאת דחה בית המשפט את התביעה הואיל ולא הוכח לדעתו שקיימת קבוצה כנדרש בחוק תובענות ייצוגיות, ולא הוכחה לעניות דעתו שיטה המאפיינת דפוס פעולה קבוע של פרטנר כנגד לקוחות רבים. בשים לב לגובה התביעה הייצוגית והתוצאה הסופית חוייבה התובעת הייצוגית בהוצאותיה  המשפטיות של פרטנר בסך של 50,000 ש"ח.

ת"צ (ת"א) 34557-11-09 אורן אלדובי נ' פרטנר תקשורת בע"מ

עובדות התביעה: 

עניינה של תביעה ייצוגית זו בטענה כי קיים פער בין סיכום סכומי הביניים המוצגים בחשבונית שמספקת פרטנר למנויים שלה לבין הסכום הכולל לתשלום אשר אותו מציינת פרטנר באותה החשבונית. פרטנר טענה כי מקור הפער נעוץ בעובדה שפרטנר מעגלת סכומים ולפיכך סכומי הביניים אשר מוצגים הינם תוצאה של עיגול הסכומים עד שתי ספרות אחרי הנקודה והם אינם משמשים לחישוב הסכום הכולל לתשלום.

הצדדים הגיעו לידי הסדר פשרה בו סיכמו כי פרטנר תתרום מלגות לימודים בסך כולל של 800,000 ₪ לקרנות שונות. עוד נקבע בהסדר הפשרה כי התובע הייצוגי יקבל סך של 50,000 ש"ח ואילו עורכי דינו יקבלו סך של 275,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בית המשפט המחוזי בת"א (השופט יהודה פרגו) אישר את הסדר הפשרה אך לא מצא כי הגמול לתובע הייצוגי ולבאי כוחו הוא ראוי והפחית אותו על דעת עצמו לכדי 25,000 ש"ח לתובע ו-100,000 ש"ח לבאי כוחו.

ת"צ 33648-09-10 מוחייבלוב נ' פרטנר תקשורת בע"מ

עובדות התביעה:

תביעה זו עוסקת בטענה לפיה לתובע הייצוגי נגרם נזק עקב כך שערך שינוי בתוכנית המנוי לאחר שערך את התוכנית ראה כי אינה כדאית בשבילו וביקש לבטלה. לטענת התובע הייצוגי מאחר שלא נשלחו לו המסמכים המפרטים בתוכנית החדשה שאליה הצטרף את תנאי הביטול הוא חשש לבטל אותה וכתוצאה מכך ניזוק. בהתאם לכך טען התובע הייצוגי כי בשל היעדר מידע וחששו של התובע הייצוגי מפני הקנסות הא נאלץ להישאר בתוכנית החדשה ולשלם כל חודש סך של 3.02 ש"ח יותר מאשר הוא שילם במסגרת התוכנית הישנה.

 לאחר שפרטנר הגישה תגובתה ולאחר שהתקיים דיון בנושא ביקש התובע הייצוגי להסתלק מתביעתו ללא הוצאות. בית המשפט המחוזי בת"א (השופטת מיכל אגמון גונן) אפשר לו אמנם להסתלק מהתביעה הייצוגית אך קבע כי התביעה היצוגית הייתה משוללת כל יסוד, ונעדרת כל עילה אישית וכי טענת התובע הייצוגי שלא ידע כיצד עליו לבטל את התוכנית החדשה אף ללא המסמכים הנטענים היא בלתי סבירה לחלוטין. בנסיבות שכאלה חייב בית המשפט את התובע הייצוגיות בהוצאות המשפטיות של פרטנר בסך של 50,000 ש"ח.