30.8.11

 בית המשפט המחוזי בת"א (השופטת אגמון גונן) אישר הסדר פשרה בייצוגית נגד מכבי שירותי בריאות. התובעת הייצוגית טענה בתביעה זו כי היא חויבה לשלם ביתר דמי השתתפות עצמית בגין רכישת תרופות בבתי מרקחת של קופת חולים מכבי זאת מאחר וכאשר רכשה תרופות בהתאם למרשם בכמות השונה מזו המסופקת באריזה סטנדרטית נאלצה לשלם דמי השתתפות על אריזה מלאה ולא באופן יחסי לכמות התרופה שסופקה לה בפועל. במסגרת הפשרה שאושרה נקבע כי קופ"ח מכבי תשיב לציבור באופן מצטבר סך של כששה מיליון ₪ וכי התובע הייצוגי יקבל גמול בסך של כ-160,000 ₪ ואילו בא כוח הקבוצה יקבל שכר טרחה בסך של כ-500,000 ₪.

 ת"צ 2786/07 שרה ישראלי נ' מכבי שירותי בריאות בע"מ

 28.8.11

בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא יגאל גריל) קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בעלי מסעדת הכאמל בחיפה וזאת בשל הפרת חובה חקוקה המוגדרת בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, פגיעה באוטונומיה ועוולת הרשלנות. בית המשפט קבע כי נושא אי מניעת העישון בתחום המסעדה הינו נושא הראוי להתברר במסגרת הליך של תובענה ייצוגית וכי גם אם התובע הייצוגי לא הצליח נזק קונקרטי שנגרם לו גם חוסר הנוחות שבו הוא חש הינו בגדר נזק ועל מנת להוכיחו לא נדרשת חוות דעת של מומחה. עוד נקבע כי המסעדה המדוברת הינה מקום ציבורי ולכן העישון בו אסור. משכך הפרה הנתבעת חובה חקוקה ולא פעלה לפי האמור בסעיפים 2א(א) ו-2א(ב) לחוק המדובר. בנוסף נפסק כי התובע הייצוגי אוחז גם בעילת הרשלנות שבתוכה גם כלולה הפגיעה באוטונומיה שכן הנתבעת חרגה מסטנדרט הזהירות המצופה ממנה – קרי קיום החוק.  בית המשפט נמנע בשלב זה מלפסוק הוצאות כנגד בעלי המסעדה וקבע כי שאלה זו תיבחן בסופו של הדיון בתובענה כולה.

 ת"צ 53364-11-10 דודי טייב ואח' נ' פאב מסעדה כאמל בע"מ

 22.8.11

נדחתה ייצוגית נגד HP, אופיס דיפו ואח' בגין טענה להסדר אנכי כובל. המבקש טען כי בין HP ישראל" לבין שש רשתות שיווק התקיים הסדר אנכי כובל וכן התקיים הסדר אופקי בין שש רשתות השיווק לבין עצמן כשמטרות ההסדרים המדוברים הן לקבוע את מחירן של שבע סדרות ראשי דיו מתוצרת HP. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שאול מנהיים) דחה את הבקשה וקבע שהתובע הייצוגי לא הצליח להראות כי קיימת אפשרות סבירה שבית המשפט יכריע שאכן נעשה 'הסדר כובל' בין המשיבות, ומשכך כשל כבר בהוכחת הרכיב הראשון אותו נדרש להוכיח על מנת שתהיה לו  עילת תביעה. התובע הייצוגי חויב בהוצאות משפט בסך של 200,000 ₪. (50,000 ₪ לכל נתבעת).

 ת"צ 525-06-08 לויט נ' היולט-פקרד (ישראל) בע"מ ואח'

אושרה ייצוגית נגד עיריית מודיעין שעניינה דרך חישוב הנחה בארנונה לה זכאים מחזיקים שונים של הארנונה הכללית. בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מיכל נד"ב) קבע כי פרשנות עיריית מודיעין לפיה יש לראות בשטחים הנוספים הצמודים לדירה חלק מהשטח של הדירה לצרכי הנחה, מביאה לחיובי ארנונה שונים התלויים בחלקם היחסי של השטחים הנוספים מתוך כלל שטח הדירה. לדעת בית המשפט פרשנות זו מביאה לתוצאה בלתי שוויונית ואף אבסורדית אשר באה לידי ביטוי בכך שבעל דירה גדולה יותר יזכה להנחה גדולה מזו של בעל דירה קטנה יותר.

בית המשפט הוסיף וקבע כי יש לפרש את צו הארנונה פרשנות תכליתית. ואם צו הארנונה קובע, תעריף מסוים עבור מ"ר דירה, ותעריף קטן במחצית עבור השטחים הנוספים תכלית פיצול זה היא הפחתת המיסוי על שטחים אשר נמצאים בשימוש פחות. בוודאי שאין מטרת צו הארנונה  לגרום להפחתה בהנחה אשר לה זכאים הזכאים. עיריית מודיעין חוייבה בהוצאותיו של התובע הייצוגי בסך של 35,000 ₪.

ת"צ 35498-11-10 שדה נ' עיריית מודיעין

21.8.11

נתקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד מועצה אזורית מטה אשר. לטענת התובעת הייצוגית שינתה המועצה את צו הארנונה באופן אשר מגדיל את החיוב השנתי על "קרקע תפוסה בשטח של 100 מ"ר" לעומת שנים קודמות, וזאת למרות שלא קיבלה כל היתר משר הפנים ומשר האוצר לעשות זאת, ובשל כך הגבייה היא בלתי חוקית . בתביעה נטען עוד כי על המועצה להשיב לכל מי שנמנה על הקבוצה המיוצגת את התשלומים שגבתה שלא כדין. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט קיסרי) קיבל את הבקשה וקבע כי המסקנה המתחייבת היא שהשטח שאותו קבעה המועצה האזורית בסיפא של סעיף 1.1 לצו המיסים הוא בבחינת "קרקע לא תפוסה" שאין מחייבים בגינה בארנונה, והעובדה שהמועצה פעלה באופן זה עד שנת 2005 תומכת במסקנה שגם היא סברה כך, היינו, שמדובר בשטח שעיקר השימוש בו הוא עם המבנה וככזה אין לחייב בגינו בארנונה. בית המשפט הדגיש כי כל פרשנות אחרת איננה סבירה בעיניו וזאת מפני שחזקת התקינות המנהלית החלה על פעולותיה של המועצה האזורית, מקימה את ההנחה שאם בעבר היא נמנעה מלגבות ארנונה בגין השטח האמור, הדבר הוא תוצאה של פרשנות שהיא עצמה נתנה להוראת הסיפא של הוראת סעיף 1.1. לפיכך השמטת הסיפא של סעיף 1.1 בצו המסים של שנת 2006, והחלת חיוב בהתאם לתעריף הקבוע בסעיף 9.7 של צו המסים החל מן המ"ר הראשון, פירושם שינוי בחיוב הארנונה הטעון אישור שרי הפנים והאוצר ומשזה לא ניתן, הגבייה היא שלא כדין ולתובעת הייצוגית עילת תביעה להשבת מה ששילמה. המועצה האזורית מטה אשר אף חוייבה בהוצאותיה המשפטיות של התובעת הייצוגית בסך של 25,000 ש"ח.

 ת"מ (ח"י) 15550-03-09 משביר מחסני אופנה בע"מ נ' מועצה איזורית מטה אשר

15.8.11 

 בית משפט השלום בפ"ת אישר תביעה ייצוגית נגד פרטנר. בית המשפט (השופטת חנה קיציס) קיבל את טענת התובעת הייצוגית לפיה נפלה שגיאה בחשבונות לתשלום אשר אותם הפיקה פרטנר ללקוחותיה. בתביעה נטען כי פרטנר מכפילה זמן של כל שיחה בתעריף התשלום הקבוע מעגלת סכום זה ולבסוף מחברת את מכפלת כל שיחה בתעריף לכדי סכום אחד לתשלום. בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין הצליחה התובעת הייצוגית לשכנע, כי עומדת לה עילה אישית לכאורה כנגד פרטנר הן בשל הפרת הוראות סעיפים 55.2 לרישיון, 55.4 (ז) לרישיון של פרטנר, הן בשל הפרת חובה חקוקה והן מכוח עשיית עושר. בית המשפט קבע כי  הקבוצה התובעת תכלול את כל הלקוחות של פרטנר בתקופה שבין 1/3/09 ועד למועד הגשת התביעה 1/6/10 אשר זמן השיחות הכולל שלהם על 50 דקות. השאלה המשותפת שנקבעה היא האם רשאית פרטנר לכפול כל שיחה בודדת  בתעריף ולעגל סכום זה. הסעד שנתבע הוא השבת הסכום שנגבה ביתר, אם אכן ייקבע  ששיטת החישוב לא נכונה, ולחלופין הענקת פיצוי לחברי הקבוצה.

 תצ (פ"ת) 1173-06-10 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דניה קרת מאיר) אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד מכתשים אגן תעשיות בע"מ וכור תעשיות בע"מ שבה נטען כי עסקת מיזוג בין כור ומכתשים אגן וחברה סינית בשם CHEMCHINA קיפחה זכויותיהם של בעלי המניות של החברה מקרב הציבור תוך שהיא יוצרת העדפה לבעלת השליטה בחברה ומקנה לה הטבה על חשבון יתר בעלי המניות. במסגרת התביעה הייצוגית שהוגשה בשם כל בעלי המניות מקרב הציבור נטען עוד כי קבלת התמורה העודפת מהווה קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, הפרת החובה לנהוג בתום לב כמצויין בסעיף 192 לחוק זה וכן הפרת החובה לפעול בהגינות כאמור בסעיף 193 לחוק החברות תוך עשיית עושר ולא במשפט. בהחלטת ביניים קבע בית המשפט ביום 15.5.11 כי כור לא זכאית לתמורה עודפת בגין החלק שלה מתוך המניות הנמכרות, וכי נדרש לחלק את התמורה בין כל בעלי המניות של החברה היינו הן בעלי המניות מקרב הציבור והן כור בגין מלוא האחזקות שלה.

בעקבות החלטה זו הגיעו הצדדים להסדר פשרה בו נקבע כי כור תשלם לכל בעלי המניות אשר ימכרו את מניותיהם במסגרת עסקה המיזוג, סכום נוסף בסך של 45 מיליון דולר בכפוף לכך שרכן כור תיתן את ההלוואה. עוד נקבע כי התובע הייצוגי יקבל סך של 1.35 מיליון דולר ואילו בא כוחו יקבל סך של 2.25 מיליון דולר.

בית המשפט המחוזי קיבל את הסדר הפשרה במלואו, בציינו כי מדובר בסכום חסר תקדים שאותו הצליחו התובע ובא כוחו לקבל מכור ולפיכך מגיע להם גם גמול הולם למאמציהם.

ת"צ (ת"א) 26809-01-11 דב כהנא נ' מכתשים אגן תעשיות ע"מ ואח'